HEAD ≠ PRESSURE או: למה המשאבה שלך עובדת מצוין – ועדיין עושה צרות
שלום,
בוא נתחיל מהטעות הכי נפוצה בעולם המשאבות:❌ לבלבל בין HEAD ל־PRESSURE
זה נשמע כמו סמנטיקה. בפועל – זה ההבדל בין מערכת שעובדת שנים לבין טלפון עצבני בשתיים בלילה.
🔹HEAD – גובה, לא לחץ
Pump Head הוא הגובה שהמשאבה יודעת להרים נוזל. זה מדד לאנרגיה – בלי קשר לסוג הנוזל.
✔️ מים
✔️ שמן
✔️ סירופ
✔️ בוצה
אם המשאבה נותנת 30 מטר HEAD היא תיתן אותם לכל נוזל. נקודה.
🔹PRESSURE – תלוי במה שזורם
Pressure הוא הלחץ בפועל בצנרת. וכאן הנוזל כבר משחק תפקיד מרכזי.
נוזל כבד יותר =⬆️ יותר לחץ על אותו הגובה.
10 מטר HEAD :
💧 מים → לחץ X
🧪 חומצה / 🍯 סירופ / 🛢️ שמן כבד → לחץ גבוה משמעותית
אותה משאבה. אותה אנרגיה.❗ תוצאה שונה לגמרי.
🧠 הקשר הפשוט (שכולם שוכחים)
Pressure = Head × Density (SG)
ובגלל זה:
✔️ עקומות משאבה תמיד ניתנות ב־HEAD
✔️ את הלחץ מחשבים אחרי בחירת המשאבה – לפי הנוזל האמיתי
מי שבוחר משאבה “לפי ברים” בלבד?
🎁 מזמין לעצמו הפתעות.
🔧 למה זה קריטי בבחירת משאבה?
✔️ אטמים שלא תוכננו ללחץ האמיתי
✔️ מנועים שעובדים על הקצה
✔️ חיבורים שנכנעים בשקט
✔️ ובסוף – “לא ברור למה זה קרה”
אנחנו ב־ש. גוזמן ובניו לא מוכרים משאבה.
אנחנו בוחרים מערכת שעובדת לנוזל הספציפי שלך, לפי:
⚙️ צפיפות
🌡️ טמפרטורה
🧴 צמיגות
🏭 ותנאי עבודה אמיתיים – לא תיאורטיים
🎯 השורה התחתונה
אם בחרת משאבה לפי לחץ בלבד – כנראה שבחרת בערך … ואצלנו,
🚫 בערך לא עובר.