ש. גוזמן ובניו בע״מ

אספקת ציוד לחקלאות ותעשיה

ש. גוזמן ובניו בע״מ

ביום ראשון התקשר לקוח וביקש משאבה.
 700 ליטר לשעה, הוא אמר. כנגד 4 בר.
הוא אמר את זה בביטחון של אדם שיודע בדיוק מה הוא צריך. אנשים שמתקשרים לבקש משאבות תמיד יודעים בדיוק מה הם צריכים. לפעמים זה אפילו נשאר נכון עד השאלה השנייה.
שאלנו מה הנוזל.
נוזל רגיל, הוא אמר. משהו כמו מים.
בחרנו משאבה שמתאימה ל־700 ליטר לשעה כנגד 4 בר. שלחנו הצעה. הלקוח אישר. המשאבה הגיעה למפעל והותקנה.
כעבור יומיים הוא התקשר.
המשאבה לא נותנת 700 ליטר לשעה, הוא אמר.
בדקנו את כיוון הסיבוב. הוא היה נכון.
בדקנו את הצנרת. היא הייתה פתוחה.
בדקנו אם מישהו השאיר ברז סגור. אף אחד לא הודה.
שאלנו שוב מה בדיוק עובר במשאבה.
אותו נוזל, הוא אמר. רק קצת יותר סמיך ממים.
כמה קצת?
כמו סירופ.
סירופ דליל?
לא. יותר כמו דבש.
דבש חם? 
לא במיוחד.

משאבה משאבות לחץ עומד משאבת לחץ משאבת מזון

צמיגות אינה פרט קטן.
היא משפיעה על יכולת היניקה, על הספיקה בפועל, על הפסדי הלחץ, על מהירות הסיבוב ועל ההספק שהמשאבה צריכה.
משאבה שמעבירה 700 ליטר לשעה של מים לא בהכרח תעביר 700 ליטר לשעה של דבש, שוקולד, סירופ או רוטב. למוצרים צמיגים יש נטייה לא לקרוא את עקומת המשאבה לפני שהם נכנסים לצינור.
בדקנו את הצמיגות בטמפרטורת העבודה, שינינו את קוטר קו היניקה ובחרנו משאבה נפחית שמתאימה יותר למוצר.
המשאבה החדשה הותקנה. הפעם היא נתנה 700 ליטר לשעה.
למחרת הלקוח התקשר שוב.
יש יותר מדי לחץ, הוא אמר.
כמה לחץ אתם צריכים?
כבר אמרתי. ארבעה מטר.
אמרת ארבעה בר.
נכון, הוא אמר. ארבעה בר, ארבעה מטר. העיקר שהחומר יגיע למכל למעלה.
ארבעה מטרים אינם ארבעה בר.ארבעה מטרים של גובה הם בערך 0.4 בר, לפני שמוסיפים את הפסדי הלחץ בצנרת ובהתאם לצפיפות המוצר.
ארבעה בר הם כמעט פי עשרה.
יחידות מידה הן דבר שולי, עד שהן קובעות איזו משאבה קונים.
עברנו על הנתונים מחדש. נעזרנו בטבלת המרת היחידות ובדקנו את התנגדות הצנרת בעזרת מחשבון הפסדי הלחץ.
התאמנו את המשאבה לגובה האמיתי. הורדנו מהירות ושינינו את נקודת העבודה.
הלקוח התקשר.
הספיקה נכונה, הוא אמר. גם הגובה. אבל עכשיו יש לנו מכל מלא בועות.
החומר מקציף?
כן, הוא אמר. אבל רק כשמערבבים אותו או מעבירים אותו מהר.
​​​​​​​זה היה מידע שימושי. בדקנו את קו היניקה וגילינו שהוא מכניס מעט אוויר. בדקנו את מהירות העבודה וגילינו שהיא גבוהה מדי. בדקנו את כניסת המוצר למכל וגילינו שהוא נופל מלמעלה ומתערבל כאילו מישהו מנסה להכין ממנו קפוצ'ינו.
המוצר עלה ארבעה מטרים והגיע למכל.
שם הוא הפך לקצף.
לא הכול, כמובן. חלק ממנו נשאר מוצר. בעיקר בתחתית.

משאבה משאבות לחץ עומד משאבת לחץ

הקטנו את מהירות המשאבה, אטמנו את קו היניקה ושינינו את כניסת המוצר כך שיזרום מתחת לפני הנוזל.
הקצף נעלם.
כעבור שבוע הלקוח התקשר ואמר שהכול עובד.
הספיקה נכונה.
הגובה נכון.
אין קצף.
רק שהמוצר הסופי לא יוצא כמו קודם.
מה השתנה?
הוא נהיה דליל, אמר הלקוח. לפעמים הוא גם נפרד לשתי שכבות.
המוצר רגיש לגזירה?
כן, הוא אמר. זאת אמולסיה.
גם זה היה מידע שימושי.
​​​​​​​המשאבה העבירה את המוצר בדיוק בספיקה הנדרשת, לגובה הנכון ובלי קצף. תוך כדי היא גם שינתה את המבנה שלו.
טכנית, המשאבה עבדה מצוין. המוצר פשוט לא שרד אותה.
לא כל משאבה מתאימה למוצר רגיש לגזירה. מהירות גבוהה, מרווחים צרים ופעולה מכנית אגרסיבית יכולים להתאים לשמן מסוים ולפגוע ברוטב, קרם, יוגורט או אמולסיה.
עברנו למשאבה בעלת פעולה עדינה יותר. במקרים כאלה ניתן לבחון, בין היתר, משאבות לובים ופתרונות של משאבות גלגלי שיניים, המיועדים להעברת מוצרים צמיגים ורגישים.
החלפנו את המשאבה.
המוצר נשאר יציב.
המרקם נשמר.
לא היה קצף.
הספיקה הייתה 700 ליטר לשעה. והמוצר עלה ארבעה מטרים.
אפילו הלקוח נשמע מרוצה, וזה בדרך כלל השלב שבו צריך להתחיל לדאוג.
כעבור חודש הוא התקשר שוב.
הייתה ביקורת של משרד הבריאות.
ואיך היה?
הם פסלו את המשאבה.
למה?
כי היא לא מאושרת למזון.
אבל עד עכשיו לא אמרת שמדובר במוצר מזון.
זה סירופ, הוא אמר.
סירופ למה?
למאכל.
​​​​​​​זו הייתה הפעם הראשונה שבה הופיעה המילה מזון בשיחה. היא הגיעה מעט באיחור, אבל עם סמכות של פקח.

הקטנו את מהירות המשאבה, אטמנו את קו היניקה ושינינו את כניסת המוצר כך שיזרום מתחת לפני הנוזל. הקצף נעלם. כעבור שבוע הלקוח התקשר ואמר שהכול עובד. הספיקה נכונה. הגובה נכון. אין קצף. רק שהמוצר הסופי לא יוצא כמו קודם. מה השתנה? הוא נהיה דליל, אמר הלקוח. לפעמים הוא גם נפרד לשתי שכבות. המוצר רגיש לגזירה? כן, הוא אמר. זאת אמולסיה. גם זה היה מידע שימושי. המשאבה העבירה את המוצר בדיוק בספיקה הנדרשת, לגובה הנכון ובלי קצף. תוך כדי היא גם שינתה את המבנה שלו. טכנית, המשאבה עבדה מצוין. המוצר פשוט לא שרד אותה. לא כל משאבה מתאימה למוצר רגיש לגזירה. מהירות גבוהה, מרווחים צרים ופעולה מכנית אגרסיבית יכולים להתאים לשמן מסוים ולפגוע ברוטב, קרם, יוגורט או אמולסיה. עברנו למשאבה בעלת פעולה עדינה יותר. במקרים כאלה ניתן לבחון, בין היתר, משאבות לובים ופתרונות של משאבות גלגלי שיניים, המיועדים להעברת מוצרים צמיגים ורגישים. החלפנו את המשאבה. המוצר נשאר יציב. המרקם נשמר. לא היה קצף. הספיקה הייתה 700 ליטר לשעה. והמוצר עלה ארבעה מטרים. אפילו הלקוח נשמע מרוצה, וזה בדרך כלל השלב שבו צריך להתחיל לדאוג. כעבור חודש הוא התקשר שוב. הייתה ביקורת של משרד הבריאות. ואיך היה? הם פסלו את המשאבה. למה? כי היא לא מאושרת למזון. אבל עד עכשיו לא אמרת שמדובר במוצר מזון. זה סירופ, הוא אמר. סירופ למה? למאכל. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הופיעה המילה מזון בשיחה. היא הגיעה מעט באיחור, אבל עם סמכות של פקח.

המשאבה הייתה עשויה מנירוסטה. הלקוח הניח שנירוסטה פירושה משאבת מזון.
אבל נירוסטה היא חומר מבנה. היא אינה תקן היגייני.
במשאבה המיועדת למוצרי מזון צריך לבדוק גם את סוג האטמים, את הגימור הפנימי, את החיבורים, את אפשרות הניקוי ואת המקומות שבהם שאריות מוצר עלולות להצטבר. אפשר לייצר משאבה מנירוסטה שתהיה מצוינת להעברת חומר תעשייתי וקשה מאוד לנקות ממנה שאריות מזון.
לכן קיימות משאבות מזון היגייניות וסניטריות, שתוכננו מראש להעברת מוצרי מזון, משקאות ומוצרים רגישים.
בסוף התהליך הלקוח קיבל משאבה מתאימה.
היא העבירה 700 ליטר לשעה.
היא העלתה את המוצר ארבעה מטרים.
היא לא הקציפה אותו.
היא לא גזרה אותו.
והיא הייתה מתאימה למגע עם מזון.
כל מה שהיה צריך לדעת כדי לבחור אותה נכון היה:
אחד-מה הספיקה.
שתיים-מה גובה ההרמה.
שלוש-מה הצמיגות ובאיזו טמפרטורה.
ארבע-האם המוצר מקציף.
חמש-האם הוא רגיש לגזירה.
ושש-האם בסוף מישהו מתכוון לאכול אותו.
שש שאלות פשוטות.
רק חבל שכל אחת מהן הגיעה בשיחת טלפון אחרת.
לפני שמזמינים משאבה לשמן, דבש, שוקולד, סירופ או רוטב, כדאי לעבור על המדריך לבחירת משאבה ולרכז את נתוני המוצר והתהליך.
אפשר גם לשלוח לנו את הנתונים.
​​​​​​​אנחנו כבר נשאל את השאלות שהמוצר עצמו בדרך כלל שומר לסוף.